מבוא לשלום בית

"פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי".
ארבע לשונות של קשר וחיבה אמר כאן שלמה המלך, החכם באדם, בדרך משל על האישה, אלא שלכאורה הסדר שלהם אינו מובן.

הלשון 'אחותי' מבטאת קשר חזק מאוד, אח ואחות קשורים לעולם ללא יכולת להיפרד.
אם כן, היה מתאים יותר לציין קודם בפסוק את הלשון 'רעייתי' שרומז על השלב הראשון בקשר של אדם עם אשתו שהוא קודם כל עצם הנישואין,
רק לאחר מכן כשמתחזק הקשר הוא מתקדם לדרגת 'אחותי', לא ההיפך.

מדוע בחר שלמה המלך למנות את סדר הקירבה בין בעל לאשתו דווקא מ'אחותי' אל 'רעייתי' ולא להיפך?

יסוד הדברים בדברי הגמרא במסכת יבמות סב: המציינת "תנו רבנן האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו וכו'" –קודם כתוב שאוהבה ולאחר מכן מכבדה.

הרמב"ם מציין להלכה בסדר הפוך מהגמרא. וכך כותב הרמב"ם: (משנה תורה, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ט) "וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו" – קודם הזכיר את הכבוד לאשה ולאחר מכן את האהבה אליה.

אם כן, מדוע פסק הרמב"ם להלכה בסדר הפוך מדברי הגמרא?
בדברי הרמב"ם מצוי יסוד חשוב: אדם שלא מכבד את השני אין לו יכולת לאהוב אותו.

היסוד החשוב הזה כתוב בפסוק שהובא לעיל, "פתחי לי אחותי ורק אחר כך רעייתי" קודם כל תהיה לאשתך כאח, תן לה כבוד כמו אח ואחות שעברו את החיים יחד, אתם אחים לצרה ולשמחה.
תן לה להרגיש שאתה בראש שלה, שאתה בגובה שלה ולא שאתה מעליה ומזלזל בה, רק אז אפשר לעבור אל השלב של "רעייתי".
דבר זה נרמז גם בפסוק: "למען אחי ורעי", קודם אחי ואחר כך רעי.