משנת החוזים וההסכמים ח"ד

מס' הדגשים נוספים בחוזים, ומסקנא דמילתא.

א.     תנאים שונים בחוזה:

"משנה. מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה, והשואל להיות פטור מלשלם, נושא שכר והשוכר להיות פטורין משבועה ומלשלם…

גמרא. אמאי מתנה על מה שכתוב בתורה הוא וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל הא מני רבי יהודה היא דאמר בדבר שבממון תנאו קיים דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל, דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים…" (בבא מציעא צד.)

וכך נפסק להלכה כר' יהודה שתנאי שבממון קיים אפי' מתנה על מה שכתוב בתורה[1].

והשו"ע בכל מקום נוקט כך להלכה (ראה חו"מ שה, ד. רצא, יז ועוד) הן באבן העזר והן בחושן משפט.

והנפק"מ בדבר היא, שכשבאים לחתום על חוזה יש לשים לב על כל התנאים שבחוזה, שהרי כל תנאי שבממון קיים וחתימת ידו מחייבת (כמבואר לעיל), ואפי' תנאים כמו שאחד הצדדים מוותר על זכויות בסיסיות, ומוותר על דברים שמגיעים לו ע"פ ד"ת, מ"מ מכיון שכל תנאי שבממון קיים-הרי חתימת היד מורה שהסכים לתנאים שהותנו.

אפשר לומר שלא חותמים על תנאים כאלה (כמובן שזכותו המלאה של בעל החוזה לעמוד על דעתו שהתנאים לא ניתנים לשינוי), אך טענות כמו "התנאי הזה הוא לא ע"פ ד"ת" או "השו"ע כותב שאפשר לעשות כך וכך, ואיך היה תנאי שלא…" לא יתקבלו מכיון שכל תנאי שבממון קיים ואפי' מתנה על מה שכתוב בתורה.

ועוד נפק"מ בדבר שאם הצדדים יקבלו עליהן בחוזה לדון ע"פ חוקי המדינה, גם בית דין יהיה חייב לדון אותם ע"פ חוקי המדינה, ומכיון שכל תנאי שבממון קיים ואפי' מתנה ע"מ שכתוב בתורה.

ב.     קביעת בורר מוסכם.

קביעת בורר מוסכם בחוזה במקרה של חילוק דעות בין הצדדים, דבר חשוב ביותר, מכיון שבכל חילוק שיש בין הצדדים, פונים לבורר המוסכם שיכריע ביניהם, והצדדים יהיו חייבים לקבל את דעתו, מכיון שהם קיבלו על עצמם באופן מפורש את הבורר המוסכם.

דבר זה תקף גם ע"פ החוק, ולכן חוזה שיש בו בורר מוסכם על הצדדים, שיגיע לבית משפט, השופטים לא ידונו בו כלל, ויפנו את הצדדים לבורר המוסכם.

כך גם אחד הצדדים לא יכול 'לעשות משחקים' של הולכים אחרי הנתבע, או כן יש ביה"ד בעירו, אין ביה"ד בעירו, הוא מתחייב להגיע לבורר המוסכם ולא משנה איפה הוא גר…

ג.     מסקנא דמילתא.

א.     "וכתוב בספר וחתום"-יש להקפיד בכל עסק/שותפות לערוך חוזה מסודר (עדיף אצל מומחה שמבין).

ב.     חתימת ידו של האדם מחייבת אותו בכל הכתוב אפי' אם לא קרא על מה חתם.

ג.     בסיום החוזה נח' הפוסקים האם הוא מתחדש באופן אוטומטי.

ד.     כל תנאי שבממון קיים, ואפי' מתנה ע"מ שכתוב בתורה.

קביעת בורר מוסכם על הצדדים.

(מתוך מאמר שפורסם בקובץ 'מנורה בדרום' שבט תשפ"ה).

[1] שהרי ר' מאיר ור' יהודה-הלכה כר' יהודה, עיין עירובין (מו:) "כלשון הזה אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה":